הודות למעשה הגאולה של ישוע המשיח הכפכו ההירארכיות השטניות למישורי היטהרות, הניקראים גם – איזורי המודעות או מישורי ההתפתחות. בניגוד להירארכיות השטניות אין עכשיו במישורי היתפתחות המשך של תהליך הנפילה, כלומר הידחסות נוספת של ישויות הנפילה והעולמות שלהם אינה אפשרית. כיוון שישוע מנצרת מנע את היפתחות תהליך ההידחסות דרך הכוח החלקי אשר אותו העביר לכל נשמה.
לישוע המשיח לא היה המשימה לנטרל או להרוס את שדות הקרינה. הייעוד שלו היה ללמד את האנושות ולהראות לה את הדרך חזרה הביתה לאבינו.
הדבר העיקרי במעשה הקורבן שלו היה: להעניק לכל הנשמות את הכוח הנחוץ להיתפחות רוחנית תוך כדי פיתוח האהבה – גם עבור לאלו אשר חיו בבגד האנושי וגם לאלו אשר חיו במישורים השטניים.
את האהבה הזו לאלוהים ולזולת צריכה כל ישות ליישם ולתרגל על פי חוק החיים.
שטנה רוצה לגרום לישוע מנצרת ליפול
לאחר שהרשמים והידע של שטנה אותם הביאה מהשמיים דעכו שוב, היא שוב שלטה כמו אז – על החומר כמו גם בספירות האסטר אליות
השטן – כפי שכינו אותה בין היתר אז חסידיה – אשר עם הזמן הפכו למתנגדיה, התלקחו בה שוב המחשבות שביכולתה להגיע לרמת שילטון ושליטה בילתי מוגבלים – על הממלכה האלוהית.
בצורה חדשה וברוטאלית בלתי ניתנת לתיאור – פעלה שטנה באופן אינטנסיבי הולך וגובר כנגד הבורא.
למרות פעילות נוגדת חוק זו, היתעורר בה המצפון. אך היא התעלמה מתחושה זו. היא ראתה בכל נקיפת מצפון חולשה, אשר התעוררה בה או גם בחסידיה – אשר לעיתים קרובות שיתפו אותה בעיניין זה.
היא, המנהיגה של כוחות החושך, אשר שלטה על צבא אדיר בממלכת הנשמות ועל האדמה, ניכנסה שוב ושוב לגילגול.
נישמתה, אשר היה לה פעם את שיא הכוח הרוחני, באו לידי ביטוי במיוחד בעולם הנשמות – עיקבות של ידע רוחני – מעל לכל כשהיא הכינה עצמה לכניסה מחודשת לגילגול.
כך היא יכלה לשנע את המיקום של סוגי האטומים הרוחניים בנשמתה באופן כזה – שהיא נימשכה – בגלל ספקטרום האור שלה אותו שינתה – למערכת כוכבים מסויימת אשר הייתה בתהודה לסוג התדר המסויים הזה.
מתוך ניסיונה על סמך גילגולים קודמים – ידה שטנה היטב – איזו עוצמת אור, היא צריכה – בכדי להיות יכולה להיוולד בגוף ארצי כזה – אשר ייתן לה בחייה הארציים שליטה וכבוד.
בדרך כלל היא שאפה להיכנס כמה שיותר מהר לגילגול.
כשאז, הבן הראשון הנחזה והנולד של אלוהים, המושל השותף של השמיים, הפך לאדם, גם היא נכנסה לגילגול – וחסידיה אחריה. בינהים היתה גם נשמה ניקבית, אשר לפי תוכניתה של שטנה בזמן הנכון –היתה אמורה להיות מובלת כנערה לישוע ההולך ומתבגר. נשמה ניקבית זו היתה נתונה למרותה המלאה של שטנה. עוד במישורי הנשמות, לימדה אותה שטנה והידריכה אותה במדוייק. היא תיכנתה נשמה זו כך שלמרות שהיא לא תיזכור מאיפוא באה, היא תדע את משימתה באופן אינטואיטיבי כשתיהיה בגוף.
שטנה היתגלגלה – כפי שעשתה בדרך כלל – לתוך גוף פיזי גברי.
למרות היכולת הרוחנית הגבוהה של נישמתה, היא לא יכלה כבר לחזות, שהיא תיפגע מפקודתו של המלך הורדוס, להרוג את הילדים –הבנים, בגילו של יהושוע,
לאחר רצח הילדים, חזרה נשמתה של שטנה לספירות שמעבר.
אני מבהיר כדי שתבינו טוב יותר:
הכוחות השמיימיים פועלים זה על זה – כלומר שהם "מפרים" זה את זה – מישור שמיימי – קורן לתוך מישור אחר – וכך מובטחת הרמוניה ואחדות מוחלטות של חוק הקרינה הטהור.
הכוחות השמיימיים חודרים גם את מישורי ההיטהרות. הפוך לעומת זאת זה לא אפשרי.
אולם גם במישורי ההטהרות תקף החוק – שהמישורים הגבוהים יותר חודרים את הנמוכים.
חדירות זו מאפשרת לנשמות החיות במישורי תדרים גבוהים יותר של יקום הנפילה – אשר מכונה כך לאחר מעשה הגאולה של ישוע המשיח – ליפעול במישורים הנמוכים יותר וגם על החומר.
וכך היה ביכולתה של לוציפר וחסידיה לפעול באופן שלילי ולהשפיע במישורי הנפילה וגם על האדמה ועל האנשים.
הכוחות המיתנגדים, ניצלו כל הזדמנות בכדי להילחם בבן האלוהים. מכיוון ששדות הקרינה היו והינם תוצר מעשיהים של השטניים, אלוהים לא נטרל אותם לפני בואו של המשיח לאדמה. הניטרול שלהם, צריך להיעשות על יד בני אדם ונשמות, אשר חוברים יחדיו באחדות ובאהבה, ומשתמשים בכוח החוקים השמיימיים.