מסר – ידע שהעולם אינו מכיר – :
פרטים על מעשה הגאולה של ישוע המשיח
ואז בא המושל-השותף של השמיים, בן האלוהים.
המשימה של הבן הנחזה הראשון ושנולד ראשון היה: ללמד את האנושות את החוק האלוהי האמיתי, וגם ליישמו בבגד-האנושי.
בן האלוהים, הניקרא בבגד הארצי ישוע, היה הנביא הגדול ביותר, וגם המיסטיקן הגדול ביותר בכל הזמנים.
לא הישות שהיתגלמה, המושל השותף של השמיים – ניקרא נביא, אלא המעטפת, האדם, אשר דרכו רוח האלוהים התגלתה. המעטפת היתה תיבת תהודה נבואית אשר הרוח האלוהית השתמשה בה, כדי לגלות את חוקיה, את האמת, את אהבתה וגדולתה. מסיבה זו היה ישוע מנצרת הנביא הגדול בכל הזמנים.
אף נביא – ולא משנה באיזו תקופה הוא הילך על האדמה, לא יכל להביא לאנושות ההולכת ומתנוונת, את ניצוץ הגאולה– הכוח חלקי מהכוח הראשוני – כמישענת בכדי לטפס חזרה לאלוהות.
לכל נשמה שנפלה ואשר העמיסה על עצמה – העניק ישוע חלק מירושתו האלוהית- הכוח החלקי מהכוח הראשוני – אשר יחד עם כוח-הכל, יוצר מעיין של חיים.
שליש מהכוח הראשוני, של האנרגיה הראשונית, הינו ירושתו ההווה בכל של הבן. כוח חלקי זה מהכוח הראשוני, מורכב מהעיקרון ההווה בכל בתוך ארבעת הכוחות היסודיים הרוחניים של הבריאה – אש, מים, אדמה ואוויר – אשר ניקראים גם ארבעת העצמויות ( המהויות ) של האל.
כוח חלקי זה מהכוח הראשוני שיחרר המושל- השותף ממעיין החיים – מהשמש המרכזית הראשונית.
ירושתו ההווה בכל, הכוח החלקי מהכוח הראשוני, זרם לאחר ה- "כולה" שלו על גולגלתא באופן ניסתר ולא מורגש, לתוך נשמות בני האדם ולתןך אותם הישויות אשר חיות ללא גוף אשר מולדתם אז היו ההירארכיות השטניות.
הודות לאומץ ולאהבה המקריבה של בן האלוהים, קיבלו כל הנשמות והאנשים את ניצוץ הגאולה, כלומר שכל גוף אתרי לא טהור – כל נשמה, נושאת בתוכה ניצוץ מהירושה האלוהית של בן האלוהים.
הודות לניצוץ גאולה זה, כל נשמה ניתמכת, כלומר ארבעת הכוחות היסודיים, בכל אטום רוחני של הנשמה, מוחזקים בתנועה עם כיוון השעון.
כאשר הנשמה חוזרת למולדת הניצחית שלה,– כישות רוחנית טהורה, בעלת גוף אתרי טהור מוחלט, אזי ניצוץ הגאולה, חוזר למעיין החיים, לבסיס הראשוני של כל הקיים, לשני הכוחות הראשוניים של היקום אשר פועלים במרכזה של השמש המרכזית הראשונית – הכוח החיובי והכוח השלילי. רק אז הושלמה – גאולת הנשמה אשר ניכנסה לפעולה בגולגולתא.