בנושא של הברית הישנה אפשר לדון עוד הרבה. כל עוד הרצון האלוהי לא מוגשם, הדבר עוד ימשך עד אשר האנושות תתמקד יותר במשמעות המילים והמעשים של יהושוע ותורתו, במקום להמשיך ולהתעסק בהנחיות של האלילים. אלו אינם מובילים את הנשמות לחיים הנצחיים, הם כובלים את הנשמות והאנשים, לתפיסות של הברית הישנה, ומובילים אותם לספירות ההיטהרות, אשר אוחזים בתפיסה של אל מעניש ומלקה
מראשית הבריאה העניק הבורא לילדיו רצון חופשי.
לעומת זאת על פי הכתבים של הברית הישנה, שיעבד אלוהים את ילדיו, ושלל מהם על ידי מילים מאיימות ומעוררות מורא, את הרצון החופשי וכיביכול אמר להם: " עשה זאת ופעל כך".
דבר זה לעולם אינו תואם לחוק האלוהי, ואף לא לרצון החופשי.
יהושוע לעומת זאת אמר:" מה שאתה זורע את זה אתה תקצור".
אלוהי הבורא הינו רוח של אהבה וחופש, והוא – אבינו – אינו כובל אותנו, הוא מלמד את ילדיו – בהתאם למחשבותיהם ומעשיהם – ברצינות ובאופן חד משמעי ומיתוך באהבה, אך אינו פוקד עליהם, ואם הם אינם מקבלים את האהבה המכוונת שלו, הם יחושו על עצמם את התוצאות של הגורמים אותם הם יצרו.
אני מסכם :
מי שנאחז בברית הישנה, ובתפיסות של האל של הברית הישנה, הוא עדיין אינו מואר. הוא עוד לא חווה בתוכו את האהבה של אביו השמיימי.
כפי שכבר גיליתי, גם הכתבים של הברית החדשה שזורים וחדורים בתרבות האלילים, ובתרגומים מסולפים.
בהמשך לכך ניתן לראות שהזרעים הטובים והאמיתיים שנימצאים בתנ"ך לא ניקלטו.
זרעי חיים אלו, לא הושקו במים של אהבת האל, ושל ההכרה העצמית הנובעת מכך, אלא, עם המצאות אנושיות, חוסר סובלנות, שקר ורמאות.
וכל התנ"ך לא הביא לאנושות את השלום והאחדות עם האל. כיוון שאלו שלמדו ומלמדים מהתנ"ך לא יישמו את מילותיו של יהושוע – לא בחייהים – בתוכם, ולא כלפי הזולת. בנוסף לכך הזרעים הטובים אשר עדיין קיימים בתנ"ך, כוסו כל ידי עשבים שוטים – של חוסר ידע ובורות, ועל ידי פירושים ותרגומים מסולפים .
אני חוזר עתה, להיתגלויות שלי על שדות הקרינה והסכנה מהמיזרח.