מה זה מוות 2:
הו ראו – כשאתם שבים לבתיכם אתם מתפשטים ותולים את המעיל בארון – זוהי הדוגמא הפשוטה ביותר. אני שואל אותכם: האם תולים בתוך הארון גם את הגוף הפיזי שלכם?
אתם חושבים: "איזו שטות – הרי המעיל הוא בגד." אך אותו הדבר הוא גם לגבי הנשמה. הנשמה הולכת ומשאירה אחריה את הבגד – אך מי שמאמין במוות, מי שכובל עצמו לחומר, מי שמאמין שהוא פעם יקום לתחייה בגוף הארצי שלו, הוא יחזיק עוד זמן רב בקיברו. או בכד האפר שלו.
תחיית גוף פיזי אינה קיימת !!! ישוע הדגים תחייה רוחנית. הנשמה והרוח יוצרים יחדיו גוף לא אורגני – וגוף זה ירומם לאבינו.
האהבה האינסופית שלחה את בנו. ישוע המשיח נתן דוגמא לאנושות כיצד לחיות באלוהות, וכשפיתו אותו הוא אמר: " שטנה לכי אחרי"
מה פירוש הדבר – שגם לישוע היו מחשבות אנושיות- כמו למשל – "אל תאמין לקול הפנימי- לקול שאתה שומע בפנימיותך. אל תנסה להיות טוב, אלא רוץ וצבור את אוצרות העולם כי אתה חי רק פעם אחת".
וישוע ענה:"שטנה לכי אחרי" ואז המחשבות השליליות הניחו לו ובתוכו התפרץ מעיין החיים. רק כך היה יכול ישוע לרומם את עצמו לתודעת המשיח – ולהביא לכם חיים נצחיים.
הו אתם הנוצרים –
תשאפו לעליון מכיוון שכולכם ילדים של האל, והודות לבנו אתם חיים לנצח. הו אל תאמינו לחושך ואל תאמינו בקברים, אתם לעולם לא תהיו באף קבר ולא משנה איך האדם חי חיובי או שלילי. כל נשמה תמצא עצמה בהתאם לרמת מודעותה במישור ההיטהרות התואם לה. באיזה מישור היטהרות אתם רוצים למצוא עצמכם? האם אתם רוצים למצוא עצמכם המישור של אור או של חושך ?
כי אם הנכם מייצרים מחשבות חשוכות, אם אתם ממשיכים להאמין במוות, אם אתם רואים את העולם הזה כדבר החשוב ביותר בחייכם, אם אתם זורעים קינאה, טינה, וקמצנות אזי הנשמה אינה מסוגלת לשאוף לרמות נעלות יותר של מודעות. היא אינה יכולה מכיוון שלא פיתחה בתוכה את האור האלוהי, ונשארת כבולה לחומר.
אתם מדברים על העולם הזה, ואתם מדברים על העולם הבא, ה"עולם האחר", אבל במציאות קיימת רק הכולות, והאחדות מכיוון שהודות לכוח האלוהי אנו כולנו, מחוברים זה לזה.
אתם אינכם רואים אותי, כיוון שאני חי ברמת תדרים גבוהה יותר ועינכם נימצאות ברמה נמוכה יותר של רטט. הבורא יצר עולם של רגשות, תחושות ומי שפותח את חושי החיים, יחוש ויחווה, תחושות שעליהם הוא שומע כאן במילים בשפתו.
אחים ואחיות יקרים, כשאני פונה אליכם ואומר מילה "חופשה", אזי המוח שלכם מתחיל לייצר תמונות, אתם רואים בתוככם, שמש, אור, חום רוגע וכן הלאה.
הו ראו,אתם חייבים, לדמיין לכם את הדרך חזרה הבית באופן שונה. אינכם צריכים לייצר תמונות של אבל, עצב, לוויה וכן הלאה. עליכם לראות בתוככם – שלווה, גיבעולים הנעים ברוח, לחוש את ריחם – והכל אתרי רוחני וחסר משקל – וזה המקום אליו הנשמה צריכה להגיע. שם בנויים בתים מתמצית אתרית, בתים בהם חיות נשמות, עד אשר יגיעו לרמות נעלות של תודעה, בכדי שאחר כך יוכלו להיות מובלות הלאה.
משמעות החיים הארציים, היא לעבור בבגד הארצי דרך החומר במטרה שהנשמה, בזמן הקצר של המסע הארצי, תוכל לרומם עצמה רוחנית, למישורים נעלים יותר, אך הנשמה אינה יכולה לעשות זאת אם אתם חיים בצורה לא נכונה, ומושג ה"מוות" שווה עבורכם לאבל, למשהו שלא שייך.
"מוות" באלוהים היה צריך להיות עבורכם – שימחה, רוגע והרמוניה. מי שחי באלוהות יסיר מעליו פעם את הבגד הארצי שלו ויכנס למישורי האור. בדיוק את זה מאחל לכם ישוע המשיח, ולכן הוא פונה אליכם דרך הכלי שלו, דרך האדם, וכך גם אנו, החיים ברמה נעלה יותר של מודעות דוברים אליכם מסיבה זו.
מכיוון שאנו חיים גם אתם חיים, מכיוון שהינכם שווים לנו במהותכם, ורק לרגע, מצאתם עצמכם בגוף הפיזי, בגוף שחי במוגבלות שלו, הגבלה של מושג ה"מוות".
הו הפסיקו להחזיק עצמכם בעווית במושג הזה! עברו כבר מעל המיכשול הזה! התפטרו מההשקפה הזו! הימנעו מלהשתמש הזו " מוות" ואז תחושו בתוככם את רוח המשיח! ואתם תחושו בתוככם שימחה ואחריות על מה שאתם עושים.
אל תיבנו על מה שנאמר לכם על המוות ואל תאמינו בזה שעליכם להישאר בקבר עד לבוא תחיית המתים.
אחרית הימים, אחים ואחיות יקרים, תגיע כשכבר הבנתם את המשיח. יום זה לא יגיע לפני שהנשמה תסיר מעליה את הבגד הפיזי – יום אחרון יכול להיות בבגד הארצי, רק כאשר אתם חשים אחד עם מי שהעניק לכם את החיים.
קראו המשך: מה זה מוות 3