שדות הקרינה 47

שדות הקרינה 47

הרוח הראשונית מזהירה את שטנה: " למדי את הטוב ! "

הרוח הראשונית חזתה בהכרותיה של שטנה, ילדתה. כאשר שטנה מובסת ומכונסת בתוך עצמה הבינה את המצב בלתי ניתן לשינוי, אזי הוא , האדון, דיבר לתוך נישמתה של זו שהיתה פעם הילדה היפה ביותר: את – כך דיבר האור העליון בנישמתה של שטנה – אינך אבודה. אני מחזיר אותך ואת כל ילדי חזרה – דרך הבן שלך ושלי. כמה זמן עוד את רוצה שהוא ימשיך להילחם נגדך, בזמן שאת, כעיקרון השלילי שלי הענקת לו חלק מהאמהות שלך ?

שטנה קלטה את הקול של הרוח הראשונית, וזעקה. כל גוף נישמה, החל לרעוד. היא זעקה בכול זועם אך עם זאת כבר כנוע: " מה עליי לעשות עתה ,שאתה רוצה לנצח אותי? ".

לכי – כך דיבר הרוח הראשונית, ולמדי את הטוב. הניצוץ האחד הנוגד את החוק בתוכך – להיות כמוני – גרם לכל זה. הביטי סביבך. התחרטי בכנות על מעשייך המוטעים, והיתבונני בפיירות מעשייך. אל תשימי לב מה אחרים אומרים עלייך – אלא פעלי בהתאם להכרתך והבנתך.

הקול הקדוש של הרוח הראשונית פסק בתוכה. שטנה החלה לבצע רק בהיסוס את מה שהשולט של השמיים והאדמה ייעץ לה , לשלילי שלו.

ישויות המרד, משתמשים בכל האכזריות שניתן להעלות על הדעת

החסידים לשעבר של לוציפר לא לקחו אותה יותר בחשבון כלל. באופן אכזרי שלא היתה כדוגמתה, שאפו הדמונים למטרה אותה היא ניציבה פעם כנושאת אור.

ללא רחמים , הם השתמשו בכל אפשרות שהיא, להשפיע על הנשמות בבגד הארצי, בכדי להגשים את תוכניתם במישורים השטניים. דבר לא עמד בדרכם, הם השתמשו בכל האמצעים האכזריים שעמדו לירשותם כנגד – זולתם, כנגד כל הנשמות שנשאו ניצוץ כלשהו של אור, ואשר היללו את אהבתו עוצמתו של אלוהים.