מדיטציה שישית
נישמתי נפתחת כוורד
מבוא
אור המשיח הינו הכוח הנמצא בכל נשמה. הוא הכוח המוביל את הנשמה לאלוהים.
במדיטציה זו אנו פונים אל מרכז המודעות הרביעי השוכן ליד הלב. מאז גולגותה, פועל כוח המשיח בכוח משלים ומשמש משענת תומכת ליסודות נישמתנו במרכז מודעות זה של הצדק.
הירושה האלוהית של בן האלוהים היא הכוח החלקי מן הכוח הראשוני — הרוח המשיחית. כל נשמה קיבלה חלק ממנו בזמן פעולת הגאולה. אנו מכנים חלקיק זה, ״הניצוץ המשיחי״. עלינו להצית ניצוץ משיחי זה, ניצוץ הגאולה שבנו, על ידי הגשמת החוקים הניצחיים של הרוח.
הניצוץ המשיחי שבנו מכוון את תנועת המחזור הרוחני, מחזור הכוח הרוחני שבתוכנו. דבר המביא להתפתחות גבוהה יותר של נישמתנו. אם אנו מגבירים את אור המשיח בתוכנו על ידי חיים בחוק, אזי, אנו ממריצים את המחזור הרוחני. בדרך זו יוגבר בנו הכוח הרוחני המטהר את הנשמה והאדם ומקדם אותם בדרך הרוחנית. ככל שהמחזור הרוחני, הכוח האנרגטי הפנימי פעיל יותר, כך, הנשמה מטהרת עצמה יותר וגופנו נעשה מואר יותר. ההתרכזות המתמדת באלוהי וההגשמה של החוקים הקדושים נחוצים כדי שכוח האור האלוהי, החסד האלוהי והאהבה יתקיימו בנו יותר ויותר.
הכוח המשיחי, הכוח החלקי מהכוח הראשוני פועל באחדות מוחלטת עם האב. עתה, מבינים אנו את דברי ישו כשאמר: ״האב ואני אחד הם!״. כך, אם אנו פונים אל כוחו של הבן, אנו פונים בו זמן אל האב. הבה נאחז בידו, אותה הוא מושיט אלינו במדיטציה הבאה!
מדיטציה
בתחושותינו אנו מתרכזים במרכז המודעות הרביעי, מרכז המשיח, הממוקם בין עצמות השכם, קרוב ללב.
אנו ערים לנשימה, כיצד היא באה והולכת. בו בזמן אנו משתחררים ממחשבותינו, מרצונותינו, מדעותינו ומתרכזים במרכז המודעות הרביעי. אנו רוצים לאפשר רק למחשבה אחת לצמוח ולהיות בתוכנו והיא, להתקרב יותר ויותר אל המשיח, בריגשותינו, במחשבותינו, בדיבורינו ובמעשינו. אנו מוסרים כל מחשבה על מחלה, דאגה, מצוקה ובעיות ללהבה הגואלת, לרוח המשיחית שבתוכנו. אנו משחררים עצמינו מהמושגים והרצונות האנושיים שלנו, מדוגמות וטקסים חיצוניים שהיכרנו. אני ילד של אלוהים המקדיש עצמי אליו, אל הנעלה ביותר. אנו מקדישים עצמינו אל הרוח הניצחית.
אנו נעשים שקטים ורגועים יותר. המחשבות והרגשות שנותרו, עוזבים אותנו.
תוך שאנו פונים יותר ויותר אל המרכז הרביעי, אנו קוראים לנישמתנו ולתאי גופנו לכוון עצמם אל הכוחות הפנימיים שהם כוחות הגאולה והריפוי לנשמה ולגוף.
העיקרון הראשוני, הרוח, נמצא בתוכי. אור המשיח, להבת הגאולה לנשמה ולגוף, בוער בי. ניצוץ הגאולה בנישמתי הינו הכוח המניע בדרך לתודעה הנעלה ביותר — אלוהים.
אני מצית את הלהבה הפנימית, את כוח המשיח.
אני שם את מבטחי ברוח המשיח ומבקש ממנו להדריך אותי.
המשיח, התעורר בי! אני מכוון את מאוויי ושאיפותי אליך. אתה מעניק לי.בריאות, שלווה, שמחה והרמוניה. אני מוסר לך את כל המעיק עלי. אני מוסר לך את כל המחשבות החודרות אלי. אני סופג אל תוכי תחושות של אמון ואושר. אתה, הלהבה הגואלת של נישמתי,
כלה בי בל דבר שאינו בהתאם לחוקי האהבה ואשר עדיין משפיע עלי בתוכי. יהי רצון ואור נישמתי, הרוח הנוכחת תמיד, תתעורר בי.
אני מאשר את השלמות שבתוכי. הלהבה הגואלת של נישמתי מתעוררת בי.
אני מאשר את הנוכחות המתמדת של הרוח בתוכי. אני ה״הנני״, ילד של האב. הנני מחייו. הנני החיים בתוכו.
אני חודר עמוק יותר ויותר אל מרכז המודעות הרביעי, אל להבת המשיח הגדלה יותר ויותר.
רגלי וכפות רגלי נעשות קלות יותר. גופי נעשה טהור, מואר והרמוני יותר. ידי וזרועותי קלות וזריזות. אור האלוהים קורן דרך ראשי. סדר חודר אל תוך תאי מוחי. שלווה, שלווה עמוקה מתפשטת בי. שקט, שקט אינסופי ממלא את נישמתי וגופי.
הנני חופשי ורגוע. הנני שקט. הנני בהרמוניה.
אני מתקרב יותר ויותר אל האור הפנימי של המשיח. אני מוסר לרוח המשיחית כל דבר אשר אינו טהור, כל אשר במודע ושלא במודע הוא חלק מן האגו.
אני מרומם עצמי ומוצא את דרכי אל מחוץ להגבלות של הרגש והרצון האנושיים.
הנני ילד של אלוהים. הנני מואר באור המשיח. הנני עטוף בשדה הכוח האלוהי.
הלהבה המשיחית מביאה סדר אל תאי מוחי. הוא מבלה את מעמסת האגו האנושי שלי. אני חש בחדווה של נישמתי, הגוף הפנימי. הנני ילד של אלוהים.
נישמתי נפתחת בוורד, הוא מפיצה את הניחוח של הבל יכול. ניחוח הכל יכול, רוח האלוהים, חודר אל חמשת חושי. אני חש את ההתרוממות והקלילות של נישמתי. אני פונה יותר ויותר אל הלהבה הגדלה של המשיח.
אור המשיח קורן בבל תא בגופי. המשיח ואני שואפים להתאחד. אני מכיר בשלמות אשר בי. המשיח ואני אחד הם.
נח במרכז המודעות הרביעי, אני נושם לתוכי בחופשיות את הכוח האתרי הזורם אלי.
רוח המשיח פועמת בתוכי. הלהבה המשיחית מעוררת אותי. אני חש בחיים חדשים בתוכי, החיים הניצחיים של נישמתי. החיים הניצחיים פועמים בי, השלמות האלוהית זורמת דרכי. תאי גופי מלאים בכוח המשיח. שקט מוחלט נושם בתוכי.
הלהבה של המשיח, של אלוהים, בוערת בתוכי ומסביבי. שלווה, שלווה אינסופית זורמת דרכי. האושר השמיימי, ההרמוניה הניצחית נוגעים בי. אני חש באחדות עם כל הקיים. חופשי מכל הארצי, אני מבחין בפעימה של הטבע.
הנני באלוהים ואלוהים בי. כל דבר הינו חייו, הנני ילדו. המקור הראשוני, אהבת האלוהים ילד אותי. המקור הראשוני, אהבת האלוהים מקיים אותי. המקור הראשוני, אהבת האלוהים קורא לי דרך המשיח.
אני ער לקריאה של נישמתי.
אני באתי כדי לחיות עם המשיח וליישם את חוקיו, בך שאור המשיח יגדל יותר ויותר בתוכי.
נקיה וטהורה, קלה ומרוממת, בך צריכה נישמתי לרומם עצמה אל המעיין הפנימי ביותר, אל התודעה המלכותית.
אני חש עצמי נישא בידי הרוח שהיא חיי. הנני החיים.
אני מאזין לנשימת השקט.
סיום
בתחושותי אני עוזב את מרכז המודעות הרביעי. אני ער לנשימתי, כיצד היא באה והולכת. אני חוזר לאט אל המודעות החיצונית שלי. אני נעשה מודע לסובב אותי. למרות זאת, הנשמה והגוף נשארים בהרמוניה.
כוח המשיח שבתוכי מרים את רגלי ומניע את כפות רגלי. אני מניע את כפות רגלי בתנועות סיבוביות. אני מניח את רגלי על הרצפה.
הכוח הפועל דרכי מותח את גופי, מעלה את זרועותי, מניח לכפות ידי לנוע בתנועות סיבוביות ומניע את אצבעותי. דרך הכוח של היישות הפנימית אני מוריד את זרועותי ומניח את כפות ידי על ירכי כשהן כלפי מעלה.
הרוח המחייה אותי נוגעת בכתפי ומניעה אותן בתנועות סיבוביות, מספר פעמים קדימה ומספר פעמים אחורה. בעזרת כוח הרוח אני מסובב את ראשי. מספר פעמים לשמאל ומספר פעמים לימין.
הכוח של היישות הפנימית, זורם דרך עיני. אהבת האלוהים זורמת דרכי. אני רואה את אור המשיח בכל אדם. אני מבחין ביד המכוונת של אלוהים בכל דבר.
עלינו לראות את הזולת באותה הדרך בה הרוח רואה אותנו. אלוהים רואה אותנו בישויות מושלמות ועלינו לראות את הטוב בכל אחד. בך, אנו מתרחקים ממחשבות ירודות ומדעות קדומות.
אנו נשתדל לראות כל אחד כילד של אלוהים. בדיוק כפי שהכל־יכול רואה אותנו. אנו נותנים לעצמינו, לעיננו, ליצור קשר עם הכוחות הניצחיים, עם המינרלים וממלכת הצומח והדומם. בדרך זו אנו משחררים עצמינו ממחשבותינו ומבעיותינו האנושיות.
אנו מאחלים לכם הרבה כוח אשר יעזור לבם להגשים את מחשבות המדיטציה.
אלוהים מברך אתכם!