מדיטציה חמישית
אני פונה לשדה האנרגיה הניצחי של אהבה
מבוא
כל דבר הינו רטט. בל דבר הינו אנרגיה. אנו מוקפים בים של רטטים שונים, נעלים יותר ונמוכים יותר. אנו מושכים אלינו כוחות שונים בהתאם למישורים אליהם אנו מגיעים במחשבותינו וברגשותינו. הרטטים אז משפיעים עלינו ונעשים פעילים בתוכנו.
אם אנו פונים אל הכוחות הנעלים, האלוהיים, הם ידריכו אותנו אל האלוהי. הם יהיו לצידנו בדרך אל החירות. הם יחזקו אותנו, ישאו אותנו וידריכו אותנו בדרך אל האמת הפנימית.
אם אנו מכוונים בברור אל החוק הקדוש, אזי, אנו חיים ברצון האלוהים, בו הכל שואף לשלמות, אל השיבה הביתה, אל היישות הטהורה והניצחית של השמים, היא מקורנו.
מי אשר עושה מדיטציה זו מתוך כנות, מכוון עצמו אל הרטטים האלוהיים הנעלים. הוא פותח עצמו לחיבור עם הכוחות הנעלים והחזקים ביותר ביקום. באמצעות המדיטציה אגו מעוררים ומחיים כוחות אלו, תמיד על פי המידה הנכונה והנחוצה לנו ועל פי מידת התמסרותנו. הזרמים האנרגטיים המועילים של החיים מובילים אותנו אל הדרך הפנימית.
כוח ההכוונה של המשיח אשר בנו יכול להתפתח באופן מוגבר אם רצונותינו ושאיפותינו נמצאים בהרמוניה עם רצון האלוהים. הוא יכול להקל ממעמסתנו ולסייע לנו בהתפתחותנו. בתאור מטאפורי — אנו לוקחים את יד אדוני והיא לא תעזבנו כל עוד אנו לא נעזוב אותה.
אנו בטוחים ומוגנים כל עוד אנו חיים על פי רצון האלוהים. הרוח האלוהית מכבדת תמיד את הרצון החופשי. כך, אם אנו מחליטים לפעול על פי רצוננו החופשי, אזי, ניתן לומר כי אנו מתנתקים מן היד המכוונת והמגינה של הרוח המשיחית. אם אנו פונים אל אזורי רטטים אחרים, כדוגמא: אם אנו שואפים לעבר מטרות חומריות, אנו לא מושכים אלינו את הכוחות האלוהיים. כוחות מאזורים אחרים, מאזורי רטט נמוכים יותר, יענו לנו, ישפיעו ויפעלו בתוכנו.
הרצון האישי שלנו אינו יכול לשחרר אותנו. הוא קושר אותנו ומושך אותנו כלפי מטה. הוא אינו מדריך אותנו אל החיים האמיתיים.
אם אנו צועדים לקראת מטרות עם רצון אישי, קיימת סכנה כי ניפול להשפעת איזורי רטטים מעולמות נמוכים. על כן, עלינו להיות מודעים למטרות שלנו ולכוחות שאליהם אנו פונים. הכוחות האלוהיים הנעלים מכבדים את החלטותינו. הם נסוגים באופן ברור, מוחלט ועקבי ברגע שאיננו פונים אליהם.
נקודה נוספת דורשת תשומת לב:
אנו יודעים כי במדיטציה העמוקה אנו פונים אל הכוחות הפנימיים של הרוח הטהורה ומבקשים מהם להגביר את פעולתם בתוכנו ולכוון אותנו אל תודעת האלוהים. זוהי התכלית הבלעדית של המדיטציות הניתנות לנו כהבנה מוקדמת לקראת בית הספר הגבוה של הרוח.
פירוש הדבר הוא כי כל אשר ער וחי בתוכנו רוצה וצריך לחדור לנשמה ולאדם בכדי שהתפתחותנו אל חיים עם ערכים גבוהים, אל חיים על פי עקרונות הרוח, יוכלו לתפוס את מקומם צעד אחר צעד. המשמעות העמוקה של המדיטציה יכולה לבוא לידי הגשמה אך ורק כאשר מתחיל האדם ליישמה בחיי היומיום.
מכאן נבין כי מי אשר מתרגל את המדיטציה המשיחית צריך לשאוף להתקרב לחיים הפנימיים בכך שהוא ייתן לכוחות האלוהיים להשפיע עליו גם מחוץ למדיטציה. הוא ישתדל ליישם את עקרונות החיים הרוחניים. אם הוא עושה מאמץ כן בכיוון זה, הוא יקבל הדרכה מהחוק הניצחי של אלוהים וכן יקבל הגנה מפני הכוחות אשר אינם בחוק.
התנאי הבסיסי לכל מדיטציה הוא השאיפה כי רצונו של אלוהים יעשה הן במדיטציה והן בחיי היומיום.
אני חוזר על נקודה זו מפני חשיבותה:
האדם ההולך בדרך הרוחנית ומכוון עצמו במדיטציה ובחיי היומיום אל אלוהים מתוך שאיפה להגיע לאחדות עם האינסוף, נמצא תחת ההגנה של רוח האלוהים. הוא יקבל עזרה אינטנסיבית יותר, הדרכה וחסד.
המדיטציה עלולה להיות מסוכנת עבור אנשים המחפשים אפשרות להוסיף כוח למטרות חומריות דרכה וכן למי אשר עושה את המדיטציה אך ממשיך לחיות כבעבר מבלי להשתדל ליישם את החוקים הניצחיים אליהם הוא פונה במדיטציה. שאיפות כגון רצון להיות ״משהו״ או ״מישהו״ או רצון לרכוש דבר מה באמצעות המדיטציה, אינם הולמים את הכיוון והמטרה של המדיטציה. השואף להשיג מטרות אלו, או להגיע אליהם בכוח, אינו פונה אל הכוחות האלוהיים. לא מן הנמנע כי כוחות מאזורי ההיטהרות יבואו לעזרתו בכדי להגשים את רצונו.
הכוחות האלוהיים זורמים ללא הרף מן המקור הניצחי של החיים. הם ניתנים לגו על ידי כוח האהבה המעניק לנצח. לא כך הם פני הדברים בכל הקשור לאנרגיות הבאות ממישורי ההיטהרות. אם אנו פונים אליהם, ישרתו אותנו הנשמות מהספירות האסטרליות וזאת למטרות אנוכיות וחומריות. מי אשר פונה אל הכוחות האסטרליים צובר חוב כלפיהם אותו יצטרך אי פעם לפרוע ובכך הוא מתחייב ומשתעבד להם.
בדרך הפנימית ההכוונה היא צלולה ומחוסרת כל אינטרס אישי. מי אשר מתכוון אל מקור הכוח, אל אלוהים, האור הקורן, מתחבר באופן מודע וחזק אל הכוח הראשוני, לאלוהים. הילד הפונה מתוך אמון אל האב, מוגן על ידו. כוח המשיח, ההנני הגדול, הקרוב אלינו יותר מזרועותינו ורגלינו, יודע היטב כיצד להגן עלינו.
הבהרה זו הבאה מרוח האלוהים הינה בסיסית וברת תוקף בכל הרמות של הדרך הפנימית.
ישנה אפשרות כי במשך המדיטציה יופיעו תמונות אשר אין להן כל קשר למדיטציה עצמה. אין צורך לתת תשומת לב לתמונות אלו. עלינו להחזירן לאלוהים, שדה האנרגיה הניצחי. אין לחשוב על כך יותר, אלא, להתכוון באופן בלעדי אל החוק הקדוש הניצחי של כל נשמה, אל אלוהים.
המדיטציות מורכבות ממילים בעלות רטטים נעלים הנובעים מן האמת הניצחית. במדיטציה זו נשמע מושגים אשר קשה לנו עדין לתפוס את מלוא משמעותם מפני שחושי נישמתנו נמצאים עדיין בצל.
אנו יודעים כי האור הפנימי קורן במרכז השישי של המודעות. אין אנו צריכים להשתדל להבחין בו. כלומר, אין אנו צריכים לצפות לראותו. אנו פשוט יודעים כי האור שובן שם. בתוך המדיטציה אנו פונים לאור זה תוך ידיעה כי הוא מתגבר גם מבלי שאנו רואים אותו.
מבנה הנשמה, המבנה הרוחני נשאר בגדר מסתורין למדענים אשר חקרו את הגוף הפיזי של האדם. גם אנו איננו מסוגלים לעקוב ולראות כיצד הכוח הרוחני, האור הניצחי, זרימת האהבה מזין ומחזק את הנשמה. כיצד הרוח זורמת אל כל האיברים שלנו, חודרת אליהם, מחזקת ומחייה אותם עד לתא הזעיר ביותר. האדם בדרך להארה יכול בדרך התפתחותו להכיר במציאות של הגוף הרוחני על ידי הראיה הפנימית.
כל דבר הינו רטט, דרך מילות המדיטציה אנו מקבלים מרוח האלוהים יותר מאשר רגשותינו והבנתנו מסוגלים לקלוט. עתה, הבה ניתן לעצמינו לעלות לרטטים של כוח אלוהי.
אנו יושבים עתה בתנוחת המדיטציה המשיחית.
מדיטציה
אנו מעלים עתה את תודעתנו אל הניצחי. אנו קוראים לבוה האהבה שלו במרבז השישי של המודעות הנמצא בין הגבות.
אנו מפנים את תשומת ליבנו אל המרכז השישי, מרכז המודעות של האהבה האלוהית.
אנו שואפים אוויר וממלאים את חלל הבטן עם רוח החיים. עתה, אנו נושפים לאט דרך הבטן והחזה.
בזמן שאנו ממשיכים לנשום נשימות עמוקות, אנו משחררים את עצמינו יותר ויותר מכל אי שקט ומחשבה הקשורים לעולם—מחלות, מצוקות ובעיות. אנו משחררים עצמינו גם מריעות ותפיסות. דרך הנשימה אנו נעשים חופשיים.
כל השייך לעולם נסוג ונעלם. אנו חשים את החירות בתוכנו. אנו חשים את השיחרור מבל דבר אשר הטריד אותנו. נשימתנו נעשית עתה מעט שיטחית יותר, אך גופנו נשאר אוורירי וקל. אנו נעשים שקטים יותר ויותר.
לאחר שנכנסנו למהות הפנימית שלנו, אנו נותרים עם תחושותינו במרכז המודעות השישי. נשימתנו באה והולכת מעצמה. אנו מאפשרים לו לנשום בתוכנו.
מחשבותינו ותפיסותינו מכוונות על העיקרון הראשוני של האהבה. כוחות הריפוי והחיים זורמים אל הנשמה והגוף מתודעת האהבה האלוהית. אנו מאפשרים למחשבות המדיטציה לזרום בתוכנו. אנו מזהים אותם במרכז המודעות של האהבה האלוהית, מרכז המודעות השישי:
אור ניצחי של נישמתי, אתה מקור חיי!
גופי הינו המיקדש של רוח הקודש. מיקדשי שואף אל הטוהר והאור.
האור האלוהי קורן בי.
האהבה יוצרת הרמוניה בגופי ובנישמתי.
הנשמה והגוף מקבלים את בוח האהבה. בוהות האהבה זורמים אל תוך מיקדש הבשר ודם, אל הגוף הפיזי. אני חש:
העי באלוהים, האהבה הניצחית. העי החיים בו.
העי מוגן בשדה האנרגיה הניצחי של אהבה אלוהית. העי אהבה מאהבתו.
האהבה הזורמת לתובי מביאה אלי שקט, שלווה והרמוניה. תאי גופי פונים יותר ויותר אל שדה האנרגיה הניצחי של האהבה. משם הם מקבלים את הכוחות הקדושים הבונים. קריאת האדם אל נישמתו היא זו:
אנא, פני גם את אל הכוח הניצחי האוניברסלי של אהבה אלוהית! קבלי את כוחות ההרמוניה וההתכוונות הרוחנית מעיקרון האהבה האלוהית!
כוחות של אהבה מחיים ומחזקים את גופי ונישמתי. הם מכוונים את הנשמה ואת הגוף אל היישות המוחלטת, אל הרוח האוניברסלית, אלוהים.
האור הלבן הפועם ורב הכוח של האהבה האלוהית מתחזק במרכז השישי של המודעות בו אני נמצא עם תחושותי. אור האהבה קורן באגן הירכיים. הוא זורם דרך בל גופי. כפות רגלי ורגלי נעשות קלות.
בהרמוניה, בשקט, מאוחד עם התודעה של אהבה אלוהית, אני מקבל את הכוח הניצחי הזורם בי.
כוחותיו של הניצחי זורמים בתוכי. כל גופי נעשה קל ואוורירי יותר. כל המתח בגופי נעלם בעזרת כוחות האהבה. כוחות האלוהים זורמים אל תוך גופי המשוחרר. האור הלבן הניצחי של אלוהים זורם אל תוך כל תא ותא בגופי. בל תא בגופי מקבל את זרם הכוח של אהבה אלוהית.
אור האהבה האלוהית קורן בכל חלקיק של נישמתי. נישמתי פונה אל אור האהבה. נישמתי מתעוררת בתודעת האהבה.
היא פותחת עצמה אל הכוחות הפנימיים, אל השלמות של אלוהים.
חלקיקי גישמתי מוארים על ידי הכוח של הניצחי.
נישמתי מתעוררת בתודעת האהבה.
השקט חודר אלי. זה נעשה יותר ויותר בהיר בתוכי. שלווה והרמוניה חודרים אל נישמתי וגופי. נח בתודעת האהבה, אני חווה את שלמות האלוהים: אני מכיר בכך כי הנני ילד של היקום. נשמה וגוף נעשים קלים ואווריריים יותר ויותר. כל האנושי עזב אותי. אני חש עצמי כילד של האינסוף.
אני חודר עמוק יותר ויותר אל שדה התודעה של האהבה האלוהית.
הרמוניה ממלאת את גישמתי ואת גופי. הנני מוגן באהבה האלוהית.
כל חלקיקי נישמתי וכל תאי גופי מוזנים על ידי הזרם הניצחי של כוח האהבה.
אהבת אלוהים פועמת בבל איברי גופי. אני מביר בכוח הניצחי אשר בתוכי.
הכוח הניצחי פועם בכל חלקיק של נישמתי ובכל התאים של גופי. כל איברי גופי מלאים באור הניצחי. האור הניצחי קורן בתוך שרירי ומחזק את פעולות גופי.
כל מחשבותי ושאיפותי, נישמתי וגופי, נמצאים בשדה האנרגיה של אהבה אלוהית.
אני נח בשדה האנרגיה הלבן והקורן של אלוהים.
סיום
באיטיות ובהרמוניה אנו שבים למודעות החיצונית.
אנו שמים לב לנשימתנו. לשאיפות ולנשיפות. אנו שוב מודעים לסובב
אותנו, בדרך זו אנו משחררים עצמינו אינטואיטיבית ממרכז המודעות השישי.
מיקצב גופנו נשאר הרמוני. נישמתנו וגופנו נשארים בשקט הפנימי.
איננו שמים לב יותר לנשימתנו: אנו מוצאים עצמינו שוב במודע. אנו מתרשמים מן הסובב אותנו.
אנו מרימים את רגלינו ומסובבים את כפות הרגליים. עתה, אנו מניחים את רגלינו חזרה על הרצפה.
אנו מרימים את זרועותינו, מסובבים את כפות ידינו ומניעים בל אצבע ואצבע. אנו מורידים את זרועותינו. עתה, אנו מסובבים את כתפינו מספר פעמים קדימה ומספר פעמים אחורה. אנו מסובבים את ראשנו מספר פעמים שמאלה ומספר פעמים ימינה.
מדיטציה זו היא מדיטציית התכוונות עמוקה, בה אנו קוראים לכוחות הנעלים ביותר.
מי אשר פונה אל האנרגיות הנעלות צריך גם ליישמם בחיי היומיום שלו. המדיטציה תצליח אם ניתן ביטוי למחשבות המדיטציה לפעול במשך היום. על כוחות הגאולה להיות מנוצלים רק בדרך לא אנוכית, על מנת למצוא את השקט הפנימי ולעזור לעצמינו ללכת בדרך אל האלוהי במטרה למצוא שלווה ובריאות.
התנאי למדיטציה הוא בי רצון האלוהים יעשה בכל הדברים. רצוננו אינו הקובע. רצון האלוהים יגשים דרבנו ובתוכנו כל דבר אשר הוא טוב ומועיל לנו.
אלוהים מברך אותך!