שדות הקרינה 46

שטנה מנסה שוב לשכנע את ישויות הנפילה.

לוציפר, נושאת האור, הייתה מזועזעת מטענותיהם והתנתקתם המיידית של חסידיה לשעבר

לוציפר, אשר רצתה להקים ממלכת אור משלה ושל כוח משלה, הכירה בחוסר המוצא שבמצב, אך למרות זאת הדורבן כנגד האלוהות ופעילותו עדיין נישאר.

מונעת על ידי תרעומת ושאפתנות, הלכה לוציפר מעיר דמונית אחת למשניה בכדי לשכנע את הכוחות המורדים.

היא הסבירה מחדש לכל אלה שלא שמרו לה אמונים את התוכנית הישנה בכדי שיבינו סופית שגם מעשיהם שלהם נדונו לכישלון. ביחד איתם היא רצתה למצוא מוצא.

להבנה טובה יותר אחזור שוב על תוכניתה:

המחשבה הראשונה היתה – להיפרד מהאל ולהיות בעצמה כמו אל, לכן היא שאפה לחלק את הממלכה האלוהית. כאשר היא הבינה שהכוח האלוהי לא עצר את תהליך הנפילה, את עולמות וישויות הנפילה, היא האמינה שמצאה אצל הבורא חולשה.

לכן היא הניחה, שייהיה אפשרי להמיס את הבריאה כולה – החלק החומרי וגם העדין, בכדי לייצר בריאה חדשה לפי תפיסות משלה. ולבן שאפה לתהליך הנסיגה של כל הצורות, בכדי באון זה לנצח את שני השלישים של הכוח הראשוני. לבסוף היו כל הצורות נמוגות בכדי לעבור לזרם האתרי הנצחי – אל החומר הרוחני חסר הצורה. צורתה של שטנה היתה אז גם עוברת לתוך החלקיק הראשוני השלילי ובכך גם לתוך הכוח הראשוני כאלוהיות. דרך המסת כל הצורות, שטנה היתה מנצחת את הכוח הראשוני, על האהבה הפועלת והבוראת. שני שליש הכוח הראשוני היה הופך להיות אז לאנרגיה אותה היא ניכסה לעצמה ואשר בעזרתה היה ביכולתה על פי תפיסתה לינשום ליברוא ולתת צורה. שטנה היתה בדרך זו – את מה שריחף למול עיניה כמטרה הסופית – להיות כמו האל הבורא עצמו ולנכס לעצמה את הכולות כולה.

רוח ההכל, המוחלט אינו יודע חולשה מהי, מכיוון שהוא – שפי שהמילה כבר מעידה – מוחלט ולכן מושלם. הוא איפשר לילדיו רק לחוות, כלומר הוא השאיר להם את רצונם החופשי. לכשהכוחות היסודיים הרוחניים של הנשמות, עמדו לפני תהליך הרוטאציה ההפוכה, התערב רוח ההכל, החוק- באמצעות הכוח החלקי של הכוח הראשוני- באופן מוגבר באלמנטים של הנשמות. באחדות עם המושל השותף, אשר ניקרא של פני האדמה יהושוע מנצרת, הוא מנע בעוד מועד, את העיוות של הצורות החומריות, ואת ההמסה המנוגדת לחוק האלוהי של כל הצורות האתריות הטהורות.

ה " כולה " של ישוע, סיכל את תוכניתה של שטנה אחת ולתמיד. את זאת היא הבינה. ואת ההבנה הזו היא מסרה הלאה באופן שלא מישתמע לשתי פנים, בכך שהיא הבהירה לצבאות הדמונים בהתאם להארה הזמנית שלה אשר הוענקה לה על ידי רוח הכל. היא הבטיחה למורדים להמשיך וליפעול בכדי להאיט את מה שעומד לבוא – בכדי אולי בכל זאת למצוא פתח מילוט. אולם הצבאות הדמונים לא צייתו יותר ללוציפר. היא הייתה עבורם חלשה,וסוטה מהדרך.