– אימפולסים לאנשים חופשיים.
אחרית הימים 5 .
מה נושא בתוכו האטום הרוחני ?
אתם אחים ואחיות, מכירים רק את האטומים שלכם – אך גם זה לא ידוע לכם עד הסוף…
אהבה היא המהות הראשונית של האטום הרוחני. סביב גרעין האהבה הזה, מסתובבים סגולות של ילד אלוהי – סבלנות וחמלה. בהמשך, מסתובבים תכונות הסדר, הרצון התבונה והרצינות האלוהיים. אלו הן ארבע התבונות האלוהיות של החוק והן משנות את הכל – ויוצרות את הכל מחדש.
האטום הראשוני של האהבה אינו יכול להגיע אליכם דרך תכונות החיים – מכיוון שאינכם מקבלים את הסדר של השמיים. ומתעלמים מרצונו של אבינו שבשמיים – הבורא, ואף אינכם חיים על פי חכמתו האלוהית.
האדם, מבטא אי שביעות רצון כאשר הוא שומע שעליו לקבל את הסדר הרוחני ולחיות על פי חוקי הרוח. האנשים אינם רוצים לשמוע את הקולות המזהירים אותם, ואוטמים את אוזניהם. או אומרים:
' יש לנו עוד זמן!'.
אך על האדם לחיות עם ארבעת התכונות האלו כיוון שהן אלו המובילות אתכם לגרעין הראשוני של האהבה, ורק אז הוא מתחיל לפעום בכל נשמה, בכל אדם, ומביא אותו לרטט האלוהי.
אולם מכיוון שהאדם אינו מכוון עצמו לגרעין הראשוני של החיים, של האהבה, הנשמה נשארת כבולה לאדמה ומרגישה חרפה אינסופית, וכאבים רוחניים בלתי ניתנים לתיאור, מכיוון שאינה חיה במודעות אלוהית, במודעות של ילד מודע של הבורא, אלא ממלאה וחודרת את החומר באגו שלה.
הו אתם אנשי העולם הזה:
רוח הקודש שבתוככם יכולה לרומם אתכם רק כאשר הנכם חיים באהבה – רק כאשר אתם סולחים לאחרים, וכשאתם מבקשים סליחה מאלו שגרמתם להם עוול. הנכם זקוקים לאהבה האלוהית, אתם זקוקים להכרה עצמית, בכדי שנוכל לקחת מכם את המוות הרוחני…
בקץ כל הימים הארציים שאל את עצמך הו אדם היכן תהיה נשמתי ?
האם היא במקום ממנו היא רואה אור טהור של רוח הקודש, את האש הנצחית ?
או עדיין במישור הסדר שם תהליך ה – 'ויהי' של אבינו שבשמיים ?
עוצמת הקרב של האהבה האלוהים פורשת כנפיה מעל כל נשמה, מעל כל אדם, אך האדם אינו מתחבא תחת כנפיה של רוח הקודש: האדם יוצר לעצמו כנפיים משלו וחושב שביכולתו להגיע איתם לכוכבי לכת אחרים. האדם מוקסם מהאגו האנושי שלו – הוא נאחז בו וניזון ממנו. וכשסערה וגלים חזקים מתנפצים על האדם ועל נשמתו את מי אתם מאשימים ? אנחנו מאשימים אותו- אתם אומרים- את זה ששלח לנו את הסערות.
לא !!!
כאן אתם שומעים שוב מילות אזהרה מהמימד הרוחני, מילות אזהרה מהבורא שלכם, מילות אזהרה מאבינו שבשמיים, אשר זורמות דרך הילד האנושי הזה. הבורא המזהיר את עמו, האב שקורא לעמו:
אני אוהב כל אחד ואחד מכם, כל אחד מכם יכול לחוות בתוכו את האהבה. כל אחד מכם חייב להכיר את האהבה בתוך רעהו, בכדי שכולכם תהפכו לאחדות אחת גדולה, לאחדות של הרוח.
האם אתה מדבר עוד על הזמן הו אדם ?
האם ילדי, הינך חושב על הזמן כאשר אתה מודע לכך שנשמתך חייה לנצח ?
הו אל תענה שבעתיד אתה כבר לא תחייה. אתה כן תחייה ! מכייוון שאתה נושא בתוכך את החיים הנצחיים. כי אני לא יצרתי אתכם, בצלמי ובדמותי בכדי שתיחיו ותמשיכו לחיות בחושך. אלא אני נשפתי בכם את האור שמרומם, אך אור זה – אור האלוהות אינו יכול לרומם אתכם, אם אינכם מפתחים נטייה אל האור, אל האלוהות!
הו אדם, אם הינך חי, על פי חוק החוקים, אזי ביכולתך למצוא אותי בתוכך, אך רק כשאתה חי על פי מה שהיכרת בך ואתה שואף לחיות על פי חוק האהבה עד סוף ימיך הארציים.
מה אני רוצה? – תשאל את עצמך.
האם ברצוני לרומם עצמי למחוזות נעלים יותר בשמו של העליון, או ברצוני לחיות תחת חוק של תהליך ה'ויהי' של אבינו שבשמיים, מכיוון שלא עוררתי בתוככי את האור האלוהי, אלא גרמתי להפיכת הקטבים, כי לא כיוונתי את נשמתי אל האלוהות אלא לחומר.
אל תשכח הו אדם, ילדי, דומה מושך דומה, ואם נשמתך חיה בחושך, מכיוון שחשבת בצורה חשוכה, ופעלת באופן חשוך אזי גם ימשכו אותך אליהם גושי הסלע שיתפזרו בחלל – אבל אתה תמשיך לחיות וחייך יהיו כמו נדנדה, אדמה – מים, שוב אדמה והתרחבות ושוב מיים, שוב אדמה, שיכבה קרה שוב – התפשטות. למעלה – למטה, למעלה ולמטה, למעלה ולמטה – עד אשר נשמתך תכיר את חבל ההצלה אשר הבורא מושיט לה. אני זורק את חבל ההצלה לכל אדם ולכל נשמה וגם לכם, עכשיו, בשעה שמחה זו, לנראים ולבלתי נראים – לכם שמילאתם בנוכחותכם חדר זה.
הבורא חי. אבינו שבשמיים חי. המודעות האלוהית היא נינה חבל ההצלה. קח משל זה וחייה לפיו, ואז תחוש את חבל הגאולה בתוכך.
מילותי הינן רק תמרורים, הן מגלות לכם את מה שיבוא. המילים אינן יכולות לשכנע את בני האדם,אך אם תחיו לפי מה שמציע לכם אביכם, האוהב אתכם תכירו באמת של המילה האלוהית. הלב חייב לקלוט את המילים שנאמרו, ואז הם ישאו פרי. היכן הם הפירות ? הנה זמן הקציר היגיע. היכן הם ילדי האהבה ?
אתם אמנם שומעים על עשרת הדיברות ועל האהבה אך מי מכם חי על פי כך? האנשים הם סגורים, כבולים, חיים באשליות בעולם שהוא על פי אמונתם, ביתם האמיתי והיחיד.
הו ילדים של השמיים! אתם חיים בטעות.אתם השתגעתם, הינכם מחפשים את הבורא ואת האלוהות לא בתוככם אלא מחוצה לכם.
לא ! שם לא תמצאוני. מדוע האדם אינו מחפש אותי בעיניה של רוח האמת ?
הרי העיניים הארציות לא תראנה אותי. חיו על פי חוק האהבה, על פי חוק האלוהות ואז תראו אותי בעזרת העיניים הרוחניות שלכם. אך ורק החוק של הבורא, אבינו שבשמיים, מוביל את הנשמה ואת האדם, לפעילות רוחנית כדי שתוכלולראות את האמת בתוככם. רק אז נפתחת העיין הרוחנית שבעזרתה ביכולתכם את מציאות החיים, ואת הבורא שלכם הרוצה לאחד את העמים ולהוביל את כל הנשמות חזרה הביתה. לשם אני שואף וזוהי מטרתי.
אני ומשרתי השמיים נלך ונפיץ את הבשורה האלוהית, עד שהזמן של הגאולה יגיע לסופו, וה – 'ויהי' הגדול של הבורא יתחיל לפעול. כל אלה. שמצאו את האהבה האלוהית בליבם – להם מובטחת מלכות השמיים כבר עכשיו.
את השלום שלי,והאהבה שלי הנני מביא לעולם הזה ואל כל הנשמות החיות במישורי ההתפתחות. את השלום שלי ואת אהבתי, את ברכת האב הנצחי הנחתי בלבבכם, בכדי שתתעוררו ברוח האהבה, האלוהות והאמת.
שלום וההרמוניה של השמיים, לילדים האלוהים, שלום והרמוניה של השמיים לנשמות המקבלות את מתנת הבורא שלהם.
הללו את האור שהוא חמלה ניצחית.
אמן.