מדיטציה שביעית
אור האלוהים קורן עלי
מבוא
הרוח של אבינו הינה זרימת אור ניצחית.
שדה האנרגיה הלבן הקורן, הנקרא גם השמש המרכזית הראשונית, הינו פוטנציאל הכוח של האינסוף. החוק הניצחי זורם מפוטנציאל כוח זה, מהשמש המרכזית הראשונית, לכל הספירות של האינסוף. זוהי רוח האלוהים.
הבריאה כולה מקבלת מן המקור הראשוני הזה. כל הצורות הרוחניות — הצורות הטהורות של הקיום במו גם הצורות החומריות והחומריות למחצה אשר נבראו על ידי אלוהים, מתקיימות באופן בלעדי מזרימת האנרגיה הניצחית שלו, האור הניצחי. הכוח הכל־יכול זורם דרך כל אבן וכל צמח. כל בעל חיים מתקיים על ידי שדה האנרגיה הניצחית. הישויות הרוחניות ובני האדם חיים ופועלים רק מפני שאלוהים, הוא שדה האנרגיה הקורן הלבן והניצחי, המעיין האתרי, זורם דרך בל דבר.
באשר פונה האדם אל שדה האנרגיה הקורן הזה, אל חוק החיים, הוא מתחבר יותר ויותר אל שבע הקרניים היסודיות שהן בסיס החיים של כל קיום. אלו הן הקרניים האלוהיות אשר מתגלות באינסוף בשבע פעמים — שבעה כוחות. כל אחת מהקרניים היסודיות הללו משפיעה על אחד משבעת מרכזי המודעות הרוחניים הפועלים בגוף כדי לתמוך בו. מרכזי מודעות אלו נוצרו על ידי הקרינה של מעטי הנשמה.
בדיוק כשם שמעטה הנשמה ימוג על ידי קרינה של חיים באלוהים, בך, גם שבעת מרכזי המודעות שבאדם יעברו שינוי ואז האור האנרגטי הלבן, האור הראשוני, יקרן בנשמה ובאדם במקום מרכזי המודעות.
האור האנרגטי הלבן קורן מתמצית הנשמה אל תוך כל חלקיקי הנשמה ולבל תאי הגוף. ההילה של האדם מקרינה שבע פעמים — שבעה צבעים אלוהיים של חיים מהתנודות האטומיות הרוחניות החוקיות של הנשמה והגוף הפיזי. ניתן לומר כי הנשמה והאדם נמצאים שוב באיחוד עם האלוהי. מטרת הדרך הפנימית היא להגשים זאת. אנו שואפים לכך כאשר אנו הולכים בעקבות נישמתנו המתעוררת הרוצה לשוב הביתה, אל בית אבינו, אל ממלכת האור והאהבה הניצחית.
במדיטציה מוארת זו אנו רוצים להתרכז באור האנרגטי הלבן, ברוח של אבינו.
אנו יושבים בתנוחת המדיטציה הידועה לנו: רגלינו מונחות על הרצפה, האחת ליד השניה. גבנו וראשנו זקופים. ידינו מונחות על ירכינו, כפות הידיים כלפי מעלה כשהן קרובות ככל האפשר לגופנו. בתנוחה מודעת זו, אנו חשים כיצד כוחות הרוח מתחילים לזרום ביתר אינטנסיביות בתוכנו.
מדיטציה
אנו מפנים את חושינו פנימה. הקולות מסביבנו אינם מפריעים לנו. אנו מכוונים אל הזרימה האלוהית.
בעזרת ההתבוננות הפנימית, אנו מתרכזים בנקודת החיבור של הנשמה ובלוטת יתרת המוח.
עם תחושותינו אנו חודרים אל תמצית נישמתנו, אל הניצחי, אל הכוח המרכזי הבלתי כלה, אל אלוהים. הוא האור האנרגטי הלבן.
בעזרת הנשימה אנו משתחררים ממחשבות אשר עדיין רוטטות במוחנו. דרך הנשימה אנו משתחררים מכל המחשבות אשר מעיקות עלינו. אנו ממלאים את איזור אגן הירכיים וחלל הבטן עם שאיפה של חיים. עתה, אנו נושפים לאט.
בו בזמן אנו משחררים עצמינו מהרגלינו, משאיפותינו האנושיות וממבול המחשבות אשר רוצות להסיח את דעתנו מן המדיטציה. אנו נושפים בל דבר אשר מעמים עלינו, אשר אינו מרפה מאיתנו ומוסרים אותו לרוח המשיחית אשר בתוכנו. אנו שואפים ואנו נושפים.
אנו ממלאים את חלל הבטן עם נשימת החיים. עתה, אנו נושפים לאט, אנו נושפים את בעיותינו אל רוח המשיח.
אנו מבקשים מן המשיח לשנות את בעיותינו, חולשותינו האנושיות, בל דבר הלוכד אותנו בחיי היומיום, לכוחות חיוביים. אנו מרוקנים עצמינו, כך שנוכל להתמלא באור האלוהים. נשימתנו נעשית שיטחית יותר.
עתה, אנו נושמים באופן רגיל. אנו מאפשרים לו לנשום דרבנו.
עכשיו, יש לנו את האפשרות להשאיר את תפישותינו האנושיות בתמצית הנשמה, באור הלבן הקורן.
עם תחושותינו אנו נשאתם מחוברים לשדה האנרגיה הלבן של החיים. אנו רוצים להוכיח לעצמינו כי אנו ילדי האור הזה. אנו מברכים ומהללים את האור של הניצחי ונותנים לשלמות שלו לזרום אל תוך נישמתנו וגופנו.
הקרן עלי והחייה אותי עם התודעה הנעלה שלך! אורך זורם דרבי. הרוח של אבי, כוחו, נושמים בי. הנני רוח מרוחו. אור מאורו.
ביתי הינו האור הקורן הלבן, הרוח הניצחית. משם אני מקבל את שבעת הכוחות כדי שאוכל לחיות. הנני חי, כי אלוהים, האור, קורן בתוכי. הסדר האלוהי שלו מקרין עלי. הרצון האלוהי שלו מקרין עלי. התבונה האלוהית מקרינה עלי. הצדק הקדוש פועל בתוכי.
אלוהים בי ואני באלוהים. הנני אלוהי.
כוח סבלנות אלוהית זורם משדה האנרגיה הלבן, הרוח הקורנת לנצח. האהבה של הניצחי, חיים אוניברסליים, קורנים דרכי ונושמים בתוכי. שדה האנרגיה הלבן הניצחי מאיר את שער הרחמים. השער לחיים נפתח. אני צועד דרך השער.
אור לבן, אור לבן ניצחי עוטף אותי. אני מצאתי את דרכי הביתה. בל האנושי רחוק ממני. שלווה ושקט אינסופיים ממלאים את ישותי. אני מכיר בכך כי הנני רוח מרוחו ואור מאורו. כוחות הבריאה הניצחיים נוטלים ממני את משקל גופי.
אני נעשה קל יותר בתוכי, ישותי נישאת מעלה. הנני חופשי מזמן וחלל. השלווה והשקט של אלוהים נושמים בתוכי.
הנני חסר משקל, קליל, אתרי. אני חש עצמי חי באלוהים, רחוק מזמן וחלל. הנני בו והוא בי. הנני.
עטוף באור הלבן הקורן, אני חש עצמי חסר כל מעמסה. הכל שלוו וחופשי באור הלבן.
הנני חופשי, משוחרר מהכבדות הארצית, מהבעיות הארציות, מדאגות ומסבל. הנני, כי אלוהים בי.
מחלה או מצוקה אינם קיימים באור האלוהי. הכל רחוק.
חיים אינסופיים מקיפים אותי.
חופשי מן האגו הנמוך שבי, אני חש באחדות עם כל הקיים. ממלכות החי, הצומח והמינרלים פעילים בתוכי. התמצית של אחי ואחיותי נמצאת בתוכי. כל הקיים נמצא בתוכי. כל הטהור הינו אלוהי. הנני ילד אלוהי. הנני רוח יוצרת. הנני חיים יצירתיים.
שלווה אינסופית מקיפה אותי. אני נשאר באור האלוהים.
סיום
חדור באור הניצחי ועשיר בהבנה, אני עוזב עתה בתחושותי את האור הלבן הקורן, תמצית הנשמה.
אני עוזב לאט את ישותי הפנימית על ידי כך שאני שם לב שנית לנשימתי.
אני חש שוב את גופי.
אט, אט, אני שוב מוצא את דרבי אל העולם הארצי, גופי נעשה קל, מרומם, חופשי מהשפעות חיצוניות.
אני נושם עתה עמוק יותר ובאופן הרמוני. אני ממלא את חלל הבטן ואגן הירכיים עם נשימת החיים. אני נושף שוב דרך חלל החזה. לאט, אני משנה את נשימתי לנשימה רגילה.
אני מתבונן סביבי. אני יודע כי שדה האנרגיה הניצחי זורם דרך בל דבר.
מודע לעושר הפנימי, אני מרים את רגלי ומניע את בפות הרגליים. עתה, אני מניח את שתי רגלי על הרצפה.
בידיעה, כי האור הניצחי הקדוש זורם דרכי, אני מותח את פלג גופי העליון ואת זרועותי. אני מניע את כפות ידי ואת אצבעותי. עתה, אני מניח את ידי בהרמוניה שוב על ירכי. כפות ידי כלפי מעלה.
אני מניע את כתפי, מספר פעמים קדימה לצד שמאל ומספר פעמים לצד ימין. אני נושם עמוקות מספר פעמים.
עשיר בהבנה אני מחליט להגשים את החוקים הקדושים של החיים מהסדר ועד לרחמים.
אלוהים מברך אותך!